לילי פורן – "חדר עבודה 2000 – 2026"
שורשיו של המושג "סטודיו/חדר עבודה" נטועים במוזיאונים מובילים בעולם, דוגמת ה-MoMA בניו יורק או מוזיאון d'Orsay בפריז, אשר בחנו את עבודתם של אמנים דגולים כפיקאסו, מאטיס וג'קומטי דרך פריזמת חלל היצירה שלהם. בדרך זו הגלריה הופכת למעין מעבדה חיה, שמזמינה את המבקרים לפסוע אל מאחורי הקלעים ולהתוודע למעשה היצירהעצמו. כך מתבטלים הגבולות המסורתיים בין תהליך היצירה לבין המוצר המוגמר.
בשנת 1999 הציגה לילי פורן את תערוכתה הראשונה "חדר עבודה – האוסף" במשכן לאמנות עין חרוד, באוצרותהשל גליה בר אור. התערוכה הנוכחית ב"גלריה הלבנה" בכפר ורדים מהווה מעין "אחות בוגרת" לתערוכה הראשונה. גם בתערוכה זו מועתק חדר העבודה של הָאָמָּנִית לגלריה ומתאפשר לצופים לא רק להתבונן באמנות, אלא גם לשהות פיזית ומנטלית במרחב שבו היצירות נולדו.
שולחן העבודה, שניצב במרכז החלל הוא לב התערוכה. אין זה מיצב קפוא כי אם מוקד התרחשות, שבו חומר גולמי פוגש מחשבה בין האורגני למתועש, בין הזמני לנצחי, שמוליד שפה חומרית ייחודית. היא עצמה מתארת את דרך עבודתה: "שולחן עבודתי, לידו אני יושבת עם נפשי החופשית וידיי הזורמות, נטולת גבולות ותקדימים, פורצת דרכים חדשות, חופרת, חודרת אל תוך החומר, אל הווייתו. ביחד נחשפות האפשרויות הגלומות בו ביצירותיי." החומרים המרכיבים את עולמה נאספו ברובם בסביבת מגוריה בגליל: אדמה, פיח, שיער עיזים וכבשים, נעליים בלות, פיסות שטיחים מזרחיים, לבד גולמי ושרידי חפצים נטושים. תחת ידיה, עוברים חומרים גולמיים אלו מטמורפוזה והופכים לראשים מפוסלים, אובייקטים בעלי מטען סמלי ומיצבים רבי-עוצמה. בתערוכה ימצא המבקר גם הדים למסעותיה הרבים בעולם לצד בן זוגה הימאי ז"ל. מסעות אלו פתחו בפניה צוהר אל כוחם האדיר של טקסי פולחן, אל נוכחותה של האנרגיה הנשית ואל המשמעות הרוחנית והחומרית העמוקה הגלומה בתרבויות, בדתות ובקהילות שונות ברחבי העולם. עבודותיה של לילי כאילו נלקחו מטקסי פולחן של שבטים עתיקים, טקסים נשיים ואיקונות, עשויים חומרים מגוונים, שצירופם ביחד משרה אווירה מיסטית רוחנית.
ה"גלריה הלבנה" משנה את פניה. חדר העבודה של הָאָמָּנִית לילי פורן הופך לטריטוריה אינטימית ופועמת, שמאירה את יצירתה מתוך בשלות אָמָּנוּתִית עמוקה.
אוצרת – נוגה מגדל ספטמבר 2026
